חברת מירס תקשורת בע"מ נ' הלברור

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בתיק דנן ביום 1.7.04 היעדר הגנה. פסק הדין ניתן לאחר שהוצג בפני בית המשפט אישור בדבר מסירת התובענה למבקש (נתבע 1 בתובענה) מיום 18.4.04, בצירוף תצהיר שליח המסירה לפיו איתר את המבקש בכתובת שברח' עיר שמש 32, תל אביב ומסר לידיו את התביעה אך הלה סירב לקבלה .

2. המבקש הגיש ביום 17.1.11 בקשה לביטול פסק הדין. בבקשתו טען המבקש, כי מעולם לא התגורר ברח' בית שמש, שם לכאורה נמסר לו כתב התביעה וכן כי אינו חי עם אשתו מאז שנת 1999. המבקש טען, כי עזב את הארץ בשנת 2000 ושב אליה רק בשנת 2010 וכי נודע לו לראשונה על פסק הדין כאשר רצה לצאת מן הארץ. המבקש טען, כי יש לבטל פסק דין מחובת הצדק, שכן התביעה מעולם לא נמסרה לידיו. לגופה של תובענה טען המבקש, כי אינו חייב דבר למשיבה.

3. המשיבה הגישה תגובה לבקשה וטענה כי לאחר הגשת התביעה אותר המבקש כמתגורר ברח' בית שמש 32, תל אביב וכי שם נמסרה לידיו התביעה. עוד נטען, כי ביום 20.4.04 הגישה אשת החייב הודעה לבית המשפט במסגרתה טענה כי המבקש אינו מתגורר עימה וכי הינו שוהה בחו"ל מזה 4 שנים. ב"כ המשיבה צירף לתגובתו דו"ח כניסות ויציאות של המבקש מן הארץ, אשר הופק ביום 4.5.04, ממנו עלה, כי המבקש לא יצא מן הארץ משנת 1999 ועד אותו מועד.

עוד נטען, כי פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ואזהרה בדבר פתיחת התיק נמסרה לאשת החייב ביום 23.11.04 וזו סירבה לקבלה.

כמו כן נטען, כי ביום 24.11.04 פנה עו"ד מזרחי בשם אשת המבקש אל ב"כ המשיבה וחזר על טענת אשת המבקש כי המבקש אינו מתגורר עימה וביום 13.12.04 אף שלח עו"ד מזרחי לב"כ המשיבה העתק דרכונו של המבקש, דבר המעיד על כך כי המבקש היה בקשר עם אשתו באותה עת.

נוכח האמור, נטען כי המבקש ידע דבר קיומו של פסק הדין מזה שנים אך הגיש הבקשה לביטול פסק הדין רק עתה משהוטלו עליו הגבלות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אשר ביניהן הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ המכבידה על המבקש.

4. המבקש הגיש תשובה לתגובה וטען במסגרתה כי בשנים 2000-2001 התגורר בגרמניה ובחודש אוגוסט 2001 עבר להתגורר ברפובליקה הצ'כית, שם התגורר עם אישה אחרת, ממנה נולדה לו בשנת 2004 בת. עוד טען, כי בשנת 2005 נעצר ע"י המשטרה הצ'כית וטופל ע"י שגרירות ישראל במקום.

המבקש טען עוד, כי במהלך כל שנות שהותו בחו"ל היה נתק מוחלט בינו לבין אשתו ועל כן, ככל שקיבלה מסמך בי-דין כלשהו - לא טרחה לעדכן אותו.

המבקש הוסיף, לגופה של התביעה, כי מעולם לא היה לו קשר ל"קזינו עולמי", אשר נטען בתביעה כי הזמינה מן המשיבה מכשירי מירס ו/או שירותים וכי מעולם לא חתם על ההסכם ושטר החוב אשר צורפו לתובענה.

5. בדיון שהתקיים בפניי בבקשה נחקר המבקש על תצהירו התומך בבקשה.

בחקירתו השיב המבקש כי הינו מחזיק בדרכון ישראלי בלבד וכי מעולם לא החזיק בדרכון אחר. המבקש חזר על גרסתו כי לא התגורר בארץ במשך 10 שנים וכי לא היה במשך השנים בקשר עם אשתו, בהיותו בהליכי גירושים עימה.

כאשר נשאל המבקש הכיצד החזיק עו"ד מזרחי בשנת 2004 העתק של דרכונו השיב, כי העתק דרכונו הועבר על ידו ישירות לעו"ד מזרחי לצורך טיפול בהוצאת צו ירושה בעניינו של אביו, אשר נפטר בסמוך לפני כן. המבקש הודה, כי אשתו טיפלה בעניין צו הירושה של אביו בשם ילדיהם המשותפים, כיורשי סבם.

בתום הדיון סיכמו הצדדים בע"פ טענותיהם.

בסיכומיו, טען ב"כ המבקש כי לא הוגשו מטעם המשיבה תצהירים מטעם שליחי המסירה בדבר מסירת התביעה לידי המבקש ומסירת האזהרה בגין פתיחת תיק ההוצל"פ לידי אשת המבקש, כפי שהיה על המשיבה לעשות.

עוד הוסיף ב"כ המבקש, כי המבקש לא התגורר בארץ החל משנת 2000 ולמשך 10 שנים ולא היה בקשר עם אשתו. על כן, נטען, כי אף אם נמסרה אזהרה לאשת החייב, הרי שאין המדובר במסירה ל"בן משפחה הגר עימו", כמצוות תקסד"א ועל כן, המסירה אינה כדין.

ב"כ המבקש הוסיף, כי אמנם על פי דו"ח הכניסות ויציאות של המבקש, נראה כי המבקש לא יצא מן הארץ בשנים 1999-2004. מאידך- נטען, כי דרכונו של המבקש מראה אחרת וכי במקרה כזה, יש להעדיף הממצאים העולים מעיון בדרכונו של המבקש. ב"כ המבקש ציין, כי דרכונו של המבקש חודש שלוש פעמים בחו"ל בשל בלאי, אך לא היו בידיו אסמכתאות לכך. בכל אופן, נטען, כי הודעת אשת המבקש לבית המשפט בשנת 2004 כי המבקש אינו מתגורר עימה תומכת בנטען בבקשה זו.

לגופו של עניין, טען ב"כ המבקש כי למבקש הגנה טובה בפי התביעה, שכן המבקש מעולם לא היה בעליו של העסק אשר התקשר עם המשיבה בהסכם ולא חתם על המסמכים אשר צורפו לתביעה.

על כן עתר ב"כ המבקש לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי הוגשה לבית המשפט תעודה ציבורית ממנה עולה מפורשות כי המבקש לא יצא מן הארץ בזמנים הרלוונטיים וכי צילום הדרכון אשר הוגש ע"י המבקש מתייחס לשנים 2008-2009, אשר אינן רלוונטיות לעניינו. כמו כן נטען, כי אילו היה דרכונו של המבקש מוחלף שלוש פעמים בחו"ל, כפי הנטען, היה על המבקש להציג תיעוד באשר לכך. היעדר התיעוד מצביע על כך, כי אין אמת בגרסה זו.